הלצות ובדיחות הן לדאבוננו מנת חלקו של מקצוע עריכת הדין, ואלה גם אינן פוסחות על עבודתם של הנוטריונים. פעמים לא מעטות עוסקות הבדיחות הללו בערעור על האתיקה של הנוטריונים, ועורכי הדין בכלל. אך לא כך הם פני הדברים, כשלאמיתו של דבר יש בנמצא מערך של כללי אתיקה עבור עורכי הדין, כמו גם חוק הנוטריונים הקדיש אף הוא מקום של כבוד לאתיקה המקצועית. במאמר זה נדון באתיקה של נוטריונים בראי החוק.

אתיקה מקצועית בעבודת הנוטריון


בדיחות שונות וציניות על עורכי הדין לצערנו נפוצות מזה זמן במדיה התקשורתית ותחת כל עץ רענן. חלקן נאמרות בהומור, אך נראה כי אחרות נאמרות לעיתים עם הכוונה להעביר עימן גם מסר לא מחמיא במיוחד על ציבור עורכי הדין, והנוטריונים בכללו. לצערנו המושג אתיקה לא מצטייר בידם ככזה הדר בכפיפה אחת עם המקצוע, לא בקרב הנוטריונים ולא בקרב עורכי הדין. ולא כך היא.


על אתיקה מקצועית של עורכי דין ונוטריונים


מעבר למערכת הערכים עימה מגיע כל עורך דין ונוטריון, כל אחד מהם כפוף למערכת של כללי אתיקה מקצועית. כללים אלה מקבלים נדבך על גבי נדבך הן מן דברי החקיקה, הן מהפסיקה לרבות של בתי הדין המשמעתיים, כמו גם מהנחיות ומשאילתות בתחום, מי כוחם מחייב ומי פחות.

קצרה היריעה מלדון בנושא חשוב ורחב זה בכללותו במאמר, ומאחר שעניינו של המאמר בא ללמדנו על אתיקה בעיסוקו של הנוטריון, נבחן סוגיה זו לעומקם של דברים.


אתיקה של נוטריונים


עבודת הנוטריון מוסדרת בין היתר בחוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976 (ובתקנות שבצידו).
מפאת חשיבות קיומה של אתיקה הן במקצוע עריכת הדין והן בעבודת הנוטריונים הוקדשו דברי חקיקה כאמור, לעניין כללי האתיקה לעבודתם של אלה גם אלה. ביחס לעבודת הנוטריון ניתן למצוא התייחסות בחוק הנוטריונים, שהקדיש את פרק ה' שבו להתוות את קווי האתיקה המקצועית העוברים כחוט השני בעבודת הנוטריון.


כללי אתיקה בחוק הנוטריונים


חוק הנוטריונים מגדיר גם את חובותיו של הנוטריון, בין היתר על מנת להגן על כבוד המקצוע שהרי נוטריון ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע. כמו כן ניתן המקום לאינטרס השמירה על עניינו של הלקוח מפני פגיעה.


מבין כללי האתיקה הבולטים המטפלים בשימור אינטרסים אלה ניתן למצוא:


1) חובת הנאמנות הנוטריון חב כלפי לקוחו בחובת נאמנות (סעיף 22). כך, חייב הוא לפעול במילוי תפקידו כנוטריון בנאמנות ובמסירות. כלל זה דומה לכלל הנהוג בכללי האתיקה לעורכי הדין. כללי האתיקה ממשיכים ומדקדקים כי במידה והנוטריון נתבקש לבצע פעולה עבור יותר מאדם אחד, ממשיך הוא לחוב בחובת נאמנות, כלפי כל הצדדים. לעניין זה לא משנה מי מאותם צדדים משלם את שכרו למעשה. המבחן הנוהג בעניין זה אינו נחתך במיהות משלם התמורה.
2) איסור שידול אסור לנוטריון לשדל לצורכי מסירת עבודה מקצועית, מכך יש להבחין את הפרסומת (ככל שהיא מותרת). שידול נאסר בין אם בוצע במישרין בידי הנוטריון עצמו, ובין אם נעשה באמצעות אחר, אין זו דרך לעקוף איסור זה (סעיף 24).
3) שמירת סודיות סוד מקצועי (סעיף 28):
א. הנוטריון מחוייב בשמירת כל דבר שהובא לידיעתו על ידי מי שנזקקו לשירותיו, בסוד. הלקוח יכול לוותר בכתב על שמירת הסודיות, או בגין הוראה אחרת בחיקוק, אז הנוטריון אינו חייב בשמירת הסודיות.
ב. גם עובד חייב בשמירה על סודיות עניינים שהגיעו לידיעתו במהלך שירותו אצל הנוטריון. הסעיף מחדד, כי העובד חב באותה מידה שבה הנוטריון חב בעצמו בשמירה על הסודיות, כשהנוטריון חייב לנקוט באמצעים סבירים למען יבטיח שעובדיו ישמרו על סודיות זו. כך או כך, אין העובד או הנוטריון חבים בחובה זו של שמירת סודיות הדברים משנצטוו בצו בית משפט או בהליך משפטי לגלותם.
4) איסור שימוש בידיעה שנמסרה לנוטריון בסעיף 29 תמצאו איסור על הנוטריון לעשות שימוש בידיעה שהגיעה אליו ממי שנזקק לשירותו במילוי תפקידו, שלא למען אותו אדם או ברשותו.
5) כללי אתיקה נוספים:
א. נוטריון יעשה פרסומת במישרין ובעקיפין לעיסוקו בהתאם לכללים בחוק הלשכה.
ב. לציון מקצועו יוכל נוטריון לעשות שימוש בתואר "נוטריון" או כל תואר לועזי מקביל (כקבוע בתקנות).


כללי אתיקה והגבלות על צורת עיסוקו של הנוטריון


אסור לנוטריון לעבוד במילוי תפקידו כשכיר. כמו כן, אסור לנוטריון לעסוק במקצועו תוך הקמת שותפות עם מי שאינו נוטריון בעצמו, ואסור לו גם לשתפו בהכנסות תמורת כל תועלת (שירותים, סיוע וכיו"ב). הגם שנוטריון עוסק במקצועו בשותפות עם נוטריון אחר, על הנוטריון לבצע פעולה נוטריונית בשמו גרידא. אין באמור למנוע שותפות בין עורך דין שהוא נוטריון לעורך דין שאינו נוטריון.


משמעות כללי האתיקה


כללי האתיקה אינם יפים רק לרטוריקה. הנוטריון חייב בהם במהלך עיסוקו, והחוק גם קבע בצידם "שיניים". נוטריון שהפר מה מכללי האתיקה, עלול להימצא אשם בעבירת משמעת. עבירת משמעת תידון בפני בית דין משמעתי מחוזי, בהרכב שיכלול לפחות שני נוטריונים. בהליך הקרוי קובלנה. הקובלנה מוגשת לבית הדין המשמעתי כאמור מחמת עבירת משמעת. הקובל יהיה היועץ המשפטי לממשלה או נציגו. הקובלנה יכולה להיות יוזמתם של אלה האחרונים, או בעקבות תלונה של אדם אחר.

מאת: עו"ד שרית אמסלם

צרו קשר ונעמוד לרשותכם - 03-6134244